מאפיינים כללים של דיכאון כללי
הדיכאון יכול להופיע בכל גיל וההפרעה נפוצה יותר בקרב נשים. הדיכאון עלול להיות מחזורי ומנגד חד פעמי, יש דיכאונות שהמרכיב "גנטי" הוא משמעותי והדיכאון פורץ ללא קשר מסוים ,זאת הפרעה דיכאונית שלא קשורה למצבי חיים וסביבה.
דיכאון מופיע יותר אצל אנשים מהשכבות הנמוכות. אנשים שנמצאים בקשר זוגי אינטימי קרוב, יהיו פחות פגיעים לדיכאון. ( זה נותן ביטוי למרכיב הסביבתי של דיכאון) .
דיכאון מז'ורי (דיכאון דו-קוטבי)
הדיכאון המז'ורי, הנו הצורה האקוטית, החריפה ביותר של הדיכאון. ניתן לאבחן אדם הסובל מדיכאון מז'ורי, על פי תשעה סימפטומים המאפיינים את דיכאון זה. מתוך תשעת המאפיינים צריכים להופיע לפחות חמישה מהמאפיינים, כאשר לפחות אחד משני המאפיינים הראשונים (אם לא שניהם) שמופיעים בראש רשימת הסימפטומים, יופיעו גם כן, בתקופת זמן הנמשכת לפחות כשבועיים.
9 סימפטומים לדיכאון מז'ורי :
- מצב רוח דיכאוני – את זאת מבררים ע"י שאלה. דיווח סובייקטיבי המתייחס למרכיב מצב הרוח. עצבות דיכאון. (זוהי ההגדרה היומיומית לדיכאון). דיבור רגשי חוויה רגשית.
- חוסר בעניין או בהנאה – מאין אדישות / אנהדוניה– (חוסר יכולת ליהנות מכל דבר) או מידה מסוימת של אנהדוניה. ( מהאוכל האהוב עליי, מהאנשים האהובים עליי) תחושה של "משהו כבוי". שני הקריטריונים הראשונים הם הכרחיים לקביעה פתולוגית של דיכאון קליני! (אחד או או שניים מהם )
- עלייה או ירידה משמעותית במשקל הגוף – ירידה או עלייה של 5 אחוזים, לפחות בחודש. הקריטריונים אמורים להיות כמה שאפשר מדידים. עלייה/ ירידה משמעותית בתיאבון. תהליך התיאבון והאכילה משתבש.
- הפרעות יומיומיות בשינה/ היפרסומניה/ אינסומניה – אינסומניה- השינה מופרעת והיא לא באיכות טובה, או היפרסומניה – שינה מרובה מדי, כאשר רק אחת מבין ההפרעות הללו צריכה להופיע באופן עקבי. (אין אפשרות ששתי ההפרעות יופיעו במקביל-או היפרסומניה או אינסומניה).
- עצבנות או האטה פסיכו -מוטורית ברורה שמובחנת ע"י אחרים- אגיטציה, חוסר שקט. הכול אטי (האטה פסיכו- מוטורית) הליכה, תנועה. מנגד מצב זה יכול לבוא לידי-ביטוי, באופן קיצוני ע"י פעילות יתר, חוסר שקט, מעין היפראקטיביות שנובעת מחוסר שקט פנימי.
- עייפות ואבדן אנרגיה – זהו סעיף מובחן ושונה מקיום או היעדר של הפרעת שינה או רמה אנרגטית. זאת חוויה של ריקון מכוחות. (דיכאון היא הפרעה שקופה) האנרגטיות הפנימית כבויה. משהו ביכולת לרצות נפגע, המוטיבציה הפנימית נפגעת. זה יוצר תסכול אצל הסובבים את האדם.
- תחושות חוסר ערך או אשמה בלתי תואמות- מצב זה יכול לבוא לידי -ביטוי אף בדלוזיות, (מחשבת שווא, מחשבה שלא מתקבלת על הדעת ע"פ החברה.) משהו בתפיסה העצמית, בתפיסת הערך משתנה. כולנו בדרך כלל מייפים את המציאות החיצונית והפנימית. אנשים הסובלים מדיכאון מתקשים ליפות את המציאות, אך מנגד פעמים רבות הם אף מדויקים יותר בתפיסת המציאות. השינוי ביחס הנורמטיבי ונקודת המבט הפסימית מבלי לייפות את הדברים, הינה קשה מאוד. אנשים הסובלים מדיכאון, רואים את המציאות כמו שהיא בלי הנחות והקלות. מצב זה מתקשר לתפיסה העצמית – רגשות קוגניטיביות חסרות ערך.
- ירידה בתפקודים הקוגניטיביים – ירידה בריכוז בחשיבה בכושר הזיכרון. קשב דורש אנרגיה ולכן אדם הסובל מדיכאון , יתקשה לשבת בשיעורים ולקרוא כותרות משנה בעיתון. כמו כן, יתכנו קשיים ביכולת לשמור על חוט המחשבה, קושי להתרכז. במצב של דיכאון קשה לשמור על קשב. מרכיבי ההבנה והחשיבה משתבשים.
- אובדנות – חשיבה אבדנית או תכנית פעולה לביצוע מעשה אבדני, או ניסיון אבדני שנעשה. חשיבה אבדנית, היא הרמה הראשונה, חשיבה על החיים ועל המוות. הרמה השנייה זאת חשיבה קונקרטית – תכנון פעולה, תכנון לביצוע הוא הרבה יותר מסוכן. הרמה השלישית זהו הניסיון הממשי לאבדנות, (כבר עליתי לגג אבל משהו מעקב אותי.) אדם שעבר את הסף הזה הוא במקום אחר. יש להתייחס ברצינות ובחומרה לכל רמה של אובדנות. התאבדות היא מעשה של אדם בעל מסר חברתי אישי! אך יש לציין כי לא כל אובדנות היא דיכאון, שכן דיכאון מופיע בתוך הקשר של מצוקה של כאב קשה, בדידות, והיכולת ליצור קשר היא קריטית.
המשיכו לקרוא על טיפול בדיכאון
